התנהלות כלכלית נכונה היא לא תכונה שנולדים איתה, היא ידע שאנחנו צוברים ולומדים אותו במהלך החיים, רכישת הידע הזה תלויה בכם.
חלקכם יוכל להזדהות עם הסיפור הבא:
אמצע יום אשתך מתקשרת, לחוצה.
היא מספרת לך שהיא נמצאת בחנות כלשהי בקופה ורוצה לשלם אבל המוכרת אומרת לה שהכרטיס לא עובר.
"מאמי אני לא מבינה.. אתמול הראית לי שיש לנו כסף בחשבון אז למה אני לא יכולה לשלם?? מה אני עושה עכשיו? איזה בושות!".
אתה מנסה להרגיע אותה ומסביר לה, "מאמי, זה שיש לנו כסף בחשבון לא אומר שיש לך מסגרת באשראי, את יכולה להשתמש בכרטיס שכתוב עליו דביט ואסביר לך אחר כך".
אחרי השיחה ואחרי שהיא שילמה ויצאה מהחנות היא התקשרה אליך שוב, מתוסכלת.
"מאמי הסיטואציה הזאת לא הייתה נעימה בכלל. הרגשתי מובכת, אתה יכול לעזור לי להבין איך אני מונעת ממצב כזה לקרות שוב?."
הניהול הכלכלי של הבית בידיים שלך, חשבון הבנק שלכם אומנם משותף אבל בפועל רק אתה נכנס לחשבון, אתה זה שמקבל שיחות מהבנק ורק אתה באמת יודע כמה אתם מכניסים ובמקרה הטוב גם כמה אתם מוציאים.
המקרה הזה נפוץ מאוד בקרב המון משפחות שבהם רק אחד מבני הזוג "אחראי" על הניהול הכלכלי של הבית, הסיבה לכך לרוב נובעת משני דברים – נוחות ופחד.
הפחד מכסף הוא מצב שכיח ומוכר, אנשים מפחדים מהתעסקות בכסף.
הם לא רוצים להיכנס לחשבון הבנק שלהם וזה לא באמת משנה אם הם במינוס 10,000 או בפלוס 7,000 – הם נמנעים מלדעת מה המצב שלהם.
הם גם נמנעים מלבקש העלאה בשכר, כי הפעם האחרונה שהם הסתכלו על התלוש שלהם הייתה לפני שנה.
הם פשוט מפחדים להתעסק בכל מה שקשור לכסף.
העניין הוא שלא צריך להתבייש בזה, יש אנשים שמפחדים מגבהים, יש אנשים שמפחדים ממים ויש אנשים שפשוט מפחדים מכסף.
הדרך להתגברות על הפחד היא למידה, דרך ההבנה של העולם הפיננסי וההתמודדות איתו הפחד ייעלם.
צעד צעד, מתחילים מהדברים הקלים – ההבדל בין המסגרת בכרטיס אשראי לבין המסגרת בעו"ש, למה מחלקים עסקאות באשראי רק כשקונים מקרר ולא כשקונים בסופר? ואיך נכנסים לאפליקציה של החברת אשראי ורואים כמה מסגרת נשאר לנצל החודש.
חוסר המודעות הכלכלית היא הבעיה.
עד לשנים האחרונות וגם היום החינוך הכלכלי לוקה בחסר, ניתן להאשים בזה את הבית ספר או את ההורים או כל גורם חינוכי שהיה צריך להסביר לילד בן ה17 מה לעשות עם המשכורת שלו חוץ מלבזבז אותה על כל מה שאפשר ולגמור את הכסף ב12 לחודש.
אבל היום יש רק גורם אחד להאשים.
היום בתור אנשים בוגרים שכבר עברו כמה שנים מאז המשכורת הראשונה שלכם היכולת ללמוד נמצאת בידיים שלכם, אבל אתם בוחרים להתעלם, להדחיק ולחכות – כל עוד הבנק לא מתקשר – הכל טוב.
ופה נכנסת הנוחות – הסיבה השנייה שבגללה לרוב רק אחד מבני הזוג מנהל את כלכלת הבית.
הרי נוח יותר לחיות בלי דאגות, בלי לבדוק את המסגרת או החיוב הקרוב כל הזמן, פשוט להעביר את הכרטיס בחנות ואם לא עובר אז לא נורא מעבירים כרטיס אחר.
הגיע הזמן להפסיק לחיות באזור הנוחות ולהתחיל לקחת את המושכות לידיים שלכם.
העולם סביבנו רוצה שלא נדע, רוצה שנפחד, כולם מרווחים מזה, אתם מתנהלים כלכלית לא טוב, מוציאים יותר ממה שאתם יכולים, נכנסים לגירעון ואז לוקחים הלוואות או מגדילים את המינוס.
הלוואה ועוד הלוואה עוד תשלומים ועוד תשלומים, אני שואל אתכם עד מתי?
אז הגיע הרגע להגיד דיי, מהיום אני מתחיל/ה לשלוט בכסף שלי, אני מתחיל/ה להיות מודע/ת.