למה קשה לנו לשתף ולחלוק עם אחרים את המצב הכלכלי שלנו?
למה אנחנו מרגישים פגיעים כשאנחנו משתפים?
ולמה כל זה קשור לרופאים שאנחנו פוגשים במהלך החיים?
על החשיבות שבשיתוף כלכלת הבית שלנו עם אחרים.
כלכלת הבית השתנתה. בעשורים האחרונים הכמות והמגוון של ההוצאות שלנו גדלות יותר ויותר, אנחנו קונים הרבה יותר מוצרים ובזמן הרבה יותר קצר ממה שקנו בדורות הקודמים.
רשתות המזון והמבנים העצומים שלהן החליפו את המכולות המקומיות והקטנות, מוצרי חשמל מוחלפים כל שנתיים-שלוש לטובת טכנולוגיה חדשה, חבילות הסלולר/תקשורת/טלוויזיה בכלל לא היו קיימות עד לפני כ-
20-30 שנה – לעומת היום, מצב בו השוק מוצף וניתן לעבור בין חברה לחברה תוך מספר דקות.
כמות ומגוון הבגדים שניתן לקנות היום מטורפת, ונוסיף לכל אלה את האפשרות לרכישה באינטרנט של מיליוני מוצרים בכמה לחיצות על המסך.
האפשרויות הקיימות בכדי לרכוש כל מוצר או שירות שאנחנו צריכים או רוצים גדלו פי כמה לעומת העבר.
על מנת לנצל את המצב לטובתנו ולהתנהל כלכלית בצורה חכמה יותר, אנחנו עושים את מה שאנחנו יודעים הכי טוב – משתפים את הקרובים אלינו לגבי כל מידע חדש שגילינו על מבצעים, חנויות זולות, מוצרים שימושיים, חברות נחשבות וכד'.
יש לא מעט חברות, אתרים ואפליקציות המתמחות בלהציג לנו את המבצעים הטובים ביותר. כמובן שגם הן מרוויחות את שכרן עבור כל לקוח שקונה דרכן מוצר, אבל עדיין הן מציגות לנו את המבצעים והמחירים הטובים ביותר עבור המוצרים שאותם אנחנו מעוניינים לקנות.
אז למה אם ככה כשמדובר על קניות אנחנו משתפים "בכל הכוח", אבל בכל מה שקשור לכלכלת המשפחה אנחנו שותקים? למה אנחנו לא מסוגלים לשבת עם קרובי משפחה, חברים או סתם אנשים שהכרנו בשיחת חולין ולשוחח איתם על סכום ההלוואות שאנחנו מחזירים בחודש, על סך ההוצאות החודשי שלנו על רכישת בגדים, על כמה כסף אנחנו מרוויחים בעבודה ומה גובה המינוס בבנק?
הרי כבר הבנו שהשיתוף עוזר לנו ובכך שאנחנו משתפים אנחנו מגלים דברים חדשים שיכולים לעזור לנו, אז למה לא לשתף?
כי לכל אחד מאיתנו יש את הסיבות שלו להיסגר בפני הסובבים אותנו בנוגע לשיתוף המצב הכלכלי שלנו, אצל חלק זה הכבוד – יצירת מוניטין שיש לי כסף מעלה את הביטחון העצמי מול אחרים ואת הכבוד של אחרים כלפיי. אצל אחרים התפיסה היא שחשיפת מצב כלכלי לא טוב תגרום להם להרגיש לא מוצלחים בעיניי הסובבים אותם ויש גם את אלה שלא רוצים שיסתכלו או יחשבו עליהם כמסכנים וירחמו עליהם.
בשורה התחתונה חשיפת המצב הכלכלי שלנו אל מול הסביבה שלנו גורמת לנו להרגיש עירומים ופגיעים ועל ידי הסתרה ואי השיתוף של המצב הכלכלי שלנו אנחנו יכולים להימנע מלהרגיש כך.
אז למה בעצם הובלנו את עצמנו למצב שבו במקום לעזור אחד לשני, אפילו בין אחים או הורים לילדים, ולחשוף את המצב הכלכלי שלנו על מנת לשפר אותו, אנחנו בוחרים לשים חומות על דברים מסוימים ולא לחשוף ולשתף אותם? אחת התשובות שחוזרת על עצמה אצל רובנו היא שאנחנו לא רוצים לקבל את הביקורת שתופנה אלינו בעקבות השיתוף – ובצדק.
לשיתוף לא צריכה להתלוות ביקורת, אחד הכללים הבסיסיים ביותר ליצירת שיח פתוח ופורה בין אנשים הוא להימנע מביקורתיות.
הדוגמה הטובה ביותר להמחשת מצב הפוך שבו אנחנו חושפים את הדברים הכי פרטיים והסודות הכי כמוסים שלנו היא הטיפול הרפואי.
תחשבו על זה – למה לרופא אנחנו מסוגלים לספר הכל על עצמנו, על הגוף שלנו, על ההרגלים שלנו, על כל נקודה בחיינו שגורמת לנו להרגיש לא טוב? כי הרופא לא מבקר אותנו על אורח החיים שלנו, הוא שם כדי לעזור לנו. זה פשוט לא מעניין אותו למה שתינו כמויות של אלכוהול ב30 השנים האחרונות ובגלל זה נדפק לנו הכבד. הוא כאן כדי לשמוע את הבעיות שלנו ולתת לנו את הטיפול הטוב ביותר שיש בידיו להציע.
ככה זה צריך להיות גם בנושא כלכלת המשפחה שלנו.
אז בפעם הבאה שאחד מהקרובים שלכם משתף אתכם במצב שלו, פשוט תניחו לו לדבר ואל תבקרו אותו – אולי כך תוכלו לעזור לו להתנהל כלכלית טוב יותר. וקחו טיפ ממני, אצלי יש שני חוקי ברזל – להיות איש הסוד של המשפחות שמגיעות אליי ולא לשפוט אף משפחה על הטעיות שהם עשו והובילו אותם להתמודדות עם קושי כלכלי.
להצטרפות ולקבלת תכנים נוספים באינסטגרם הקשורים לכלכלת המשפחה וייעוץ כלכלי סרקו את התמונה.